בס"ד
שאלה: האם מותר לשתות קפה עם חלב סויה לאחר ארוחה בשרית?
תשובה: בגמרא כריתות כא ע"ב איתא "אמר רב, דם דגים שכנסו אסור, איתיבי, דם דגים וחגבים מותר... הא דאית ביה קשקשים, והא דלית ביה קשקשים".
דם דגים אינו נחשב דם שאסרה התורה, אך מבואר כאן שחכמים גזרו עליו כשיש לחוש למראית העין, אלא שאם יש היכרא שהוא של דגים מותר. יש לעיין האם יש תנאים שרק בהם מועיל ההיכר?
רע"א (יו"ד סי' סו, ט) דייק מלשון הגמרא "דאית ביה קשקשים" דצריך שההיכר יהיה דוקא בדבר הנאכל ולא מועיל להניח את הקשקשים ליד הדם, ועוד כתב שאפשר דלא מהני גם ליקח קשקשים וליתן בתוך דם אלא צריך שהקשקשים יהיו בו מתחילה, דבתוספות שם כתבו דבדם מהלכי שתים לא שייך ביה קשקשים, ואמאי, הא אפשר ליתן קשקשים לתוך דם מהלכי שתים והרואה יסבור שהוא דם דגים, אלא משמע דלא מהני להוסיף.
ולפי דבריו הא דדם חגבים מותר צ"ל דהוא נמי בכהאי גוונא שיש בו מעיקרא חלק מהחגבים.
אך בים של שלמה חולין פרק ח סימן נב כתב:
"פירוש, שהניח קשקשים בתוכו, או בצידו, להיכר שהדם מהן הוא, ומשום הכי נראה, בפורים, שרגילין לאכול תרנגולת בחלב שקדים, שאסור, אם לא שיניח שקדים קלופין בתוכן, ובצידן, להיכרא".
מבואר דפשוט לו להתיר בשתי השאלות, ומה שכתב בשקדים דמותר היינו בתוכן או בצידן.
ונראה לענ"ד דיש להשיב על מה שדייק רע"א מלשון ש"אית ביה קשקשים" דלהניח אצלו לא מהני, די"ל שנקט "ביה" משום שהקשקשים הם כלכלוך ואין דרך להניחם בצידו על השולחן. ועל מה שדייק דלא מהני להניח קשקשים לאחר שכבר כונס הדם מדלא מהני קשקשים לדם אדם, יש להשיב דהוא משום דלא מהני היכר של שקר, שיש לחוש שיבינו שעכ"פ אינו דם דגים ואז יחשדו שהוא דם אדם.
וברשב"א (ח"ג סי' רנז) למד מדין זה לחוש למראית עין בבשר שבושל עם חלב אשה, והבאו דבריו בשו"ע יו"ד פז, ד. ולפי זה נראה דהיכר של הנחת אריזת החלב על השולחן יועיל, דדומה להנחת שקדים שמהם בא החלב אצל החלב, אך לא יועיל היכר של שקדים או מודעה בעלמא, ולאפוקי ממה שכתב במעדני השולחן פז, יט שכשאין שקדים אפשר להסתפק במודעה בעלמא.
והנה בשו"ת משנה הלכות (חלק ה סימן צו) כתב דמסתבר שלא אסרו משום מראית עין אלא דבר שאינו מצוי בדרך היתר, ולכן מצינו מקומות שנהגו היתר בחלב שקדים, כיון שהיה אצלם דבר נפוץ, ולכן בימינו נוהגים באכילת לחם עם מרגרינה בארוחה בשרית. ואפשר ללמוד מדבריו להיתר בדברים דומים אחרים שנפוצים, אך לא התבאר מתי יוגדר הדבר כנפוץ, נלענ"ד שהדבר תלוי אם הדבר מעורר תמיה, ולפי זה בחלב סויה שאצל רובא דאינשי כשמוגש קפה עם חלב צמחי מעורר הדבר תמיה אכתי צריך לעשות היכר.
ואף שאינו שותה את החלב ממש עם בשר, כל עוד שהבשר נמצא על השולחן לא מהני מה שאינו אוכל ממש עם הבשר (ראה דברי הרב הבלין בצהר ד עמ' פה), לכן נראה שבנידון דידן יש לאסור כל עוד שהבשר נמצא על השולחן אלא אם כן יניח את אריזת החלב על השולחן.
מסקנה: אם הקפה מוגש כשעדיין יש בשר על השולחן צריך להביא עמו את אריזת החלב סויה.
