השבת נפרדים מהתיעוד המקראי של קורות אבות האומה. עם סיום ספר בראשית אנו קוראים על קבורת יעקב אבינו במערת המכפלה, שם קבורים היו אביו וסבו־ יצחק ואברהם. בהקשר לאירוע הזה מזכירה התורה בפעם העשירית את השם של ״בני-חת״ מהם קנה אברהם את שדה עפרון אשר במכפלה... השדה והמערה אשר בו לאחוזת קבר״ ( בראשית כ״ג /י״ז ו כ׳).
בהתייחס לתופעה הנ״ל העיר רבי אליעזר (מחכמי התלמוד) ״ כמה דיות משתפכות, כמה קולמוסים משתברים כדי לכתוב ״בני- חת!״ - עשר פעמים כתוב ״בני -חת״ כנגד עשר הדברות...!!״ (מדרש בראשית רבה פרשת נ״ח אות ח׳), באופן ציורי זה מתאר חכם זה את מה שהיה מתבקש- הפגנת התנגדות ושביתה של הדיו והקולמוס המחויבים לכתוב בתורתנו הקדושה את השם של אחד מעמי כנען המקולל עשר פעמים כאילו זה חשוב כמו כתיבת עשרת הדיברות.
לא נשאר רבי אלעזר בתמיהתו וביטא את מסקנתו מהתופעה הנידונה (כתיבת השם בני- חת 10 פעמים בהקשר לקנין מערת המכפלה) בלשון הזאת? ״ללמדך שכל מי שהוא מברר מקחו של צדיק כאילו מקיים עשרת הדיברות ״ננסה בלשוננו להסביר בס״ד את מה שנראה לנו כוונת מסקנתו זו של רבי אלעזר.
קיומה השלם של התורה המיוצגת בעשרת הדיברות שנאמרו בהתגלות האלוקית במעמד הר-סיני תלויה בהתיישבותנו בארץ ישראל כבעלי הקרקעות. הקנין הראשון הממשי שעשה אברהם, כאבינו המוריש קרקעות לבניו, היה זו שעשה בחברון; והוא מתועד ארבע פעמים בספרו של בורא עולם עם ציון 10 פעמים את שם העם שסייע בדבר ואשר יכולים להעיד עליו. הרשומה הזאת של תחילת אחיזת עם ישראל בארץ כנען בעלת תוקף יותר מאשר רשומה המופיעה היום בספרי ״הטבו״.החזרות של השם ״ בני-חת״ , בהקשר לקניין הנדון, באות לחזק את תוקף הרשומה המקורית ובכך חשיבותם וזכותם של העם ההוא.
יצוין שגם עצם השם ״ארץ כנען״ עורר אצל חז״ל תמיהה רבה בזו הלשון : ״זכה כנען שנקרא הארץ על שמו- וכי מה עשה כנען?!... כיוון ששמע כנען (חלק ממשפחות כנען) שישראל נכנסים לארץ עמד ופינה (התפנה) מפניהם. אמר לו הקב״ה: אתה פנית מפני בני, אני אקרא הארץ על שמך... ״ ( מכילתא פר׳ בא׳/י״א).
ניתן להסיק מדיוננו זה שכל אומה מאומות העולם המסייעת לאחיזת עם ישראל בארצו זוכה להערכה נצחית מיוחדת אצל בורא עולם. וממילא נבין שאומה המפריעה לתהליך הזה בוודאי תהיה נידונה לדראון עולם.
![endif]--
![endif]--![endif]--
![endif]--