פרשת ויקרא
על שם המילה הפותחת נקראת פרשתנו ״ויקרא״ ; וכן כל הספר השלישי של חמישה חומשי התורה. תשומת לב מיוחדת עוררה המילה הזאת אצל לומדי וקוראי התורה משום שבכל ספר תורה היא כתובה בסופה עם ״אלף״ קטנה(כמחצית הגודל הרגיל של אותיות התורה) ומשום כך מכונה היא ״אלף זעירה״.
רבים הציעו פירושים לתופעה הנדירה הזאת ואנו נציג כאן את הצעתו של הרב יעקב משה חרל״פ(זצ״ל) שהיה רבה של שכונת שערי חסד בירושלים לפני דור. בחרנו בהסבר הזה משום משמעותו הכללית והרבה על הבנת התורה כולה.
בתקשורת מילולית בין אדם מבוגר ותינוק רגיל המבוגר לרדת לרמת הקטן, ובכדי להשתעשע עימו, מרוב חיבה, ישמיע הגדול קולות שונים ומשונים כדוגמת שפת התינוק. כל הרואה את המראה הזה מבין שאין יותר תוכן ועומק לקולות הנשמעים מאשר ניסיון לתקשר עם התינוק ולעורר את תשומת ליבו.
מתוך אהבה וחיבה מיוחדת רצה בורא עולם (ית״ש) לתקשר עם בנו בכורו ועמו המובחר; ולשם כך בחר בתקשורת מילולית הנקראת נבואת משה רבנו או תורת משה, המתפרטת ובמצוות חוקים ומשפטים.
ובכך אנו אומרים במשך כל ימות השנה בברכת קריאת שמע של ערבית, ובנוסח אחיד המאחד את כל עדות ישראל:
״אהבת עולם בית ישראל עמך אהבת; תורה ומצוות חוקים ומשפטים אותנו למדת״ פירוש הדבר- בכדי לתקשר איתנו וללמדנו חוקי חיים לתועלתנו כמו שהיה רוצה כל אב להועיל לבנו הקטן האהוב עליו; נאלץ הקב״ה לצמצם את עצמו, כביכול, ולהכתיב למשה דברים על פי מושגינו האנושיים( כמאמרם של חז״ל -״דבר תורה בלשון בני אדם״); אחרת לא יכולנו להתחיל להבין את דבר ד׳ המועבר אלינו.
שני רמזים לצמצום ההוא ניתנו בפתיחת פרשתנו:
הקדים הכתוב את שמו של משה לפני שמו של הקב״ה שנאמר: ויקרא אל משה וידבר ד׳ אליו...
שנכתבה המילה הראשונה ״ויקרא״ באלף זעירא.
לתמונה הזאת של צמצום מצד הקב״ה מוסיף הרב חרל״פ(זצ״ל) הערה חשובה ביותר בזו הלשון: ״אולם, הדבור אף על פי שגם הוא היה על ידי צמצום, בכל זאת היתה כלולה בו גם ההרחבה הבלתי מצומצמת. וזאת היא אחת מפלאי התורה- שעם צמצומה יש בה הכל. הענוה והגדלות כאחת הן: כל מקום שאתה מוצא גבורתו של הקב״ה, אתה מוצא ענותנותו ״(תלמוד מגילה דף ל״א\עמוד א׳). לא כמו האב לבנו והרב לתלמידו שבשעה שמורידים את עצמם, אינם בגדולתם האמיתית; אלא גם אז הקב״ה בגדולתו ובענותנותו- שני הפכים בנושא אחד ואין סתירה ביניהם״.
