בחלקה הראשון של פרשתנו מוצג "שטר -המתנה" שנתלווה למתנת הארץ שניתנה לבני ישראל כירושה מאבותינו אברהם, יצחק ויעקב. על פי השטר הזה ניתנה לנו הארץ על תנאי ששומרים אנו נאמנות לחוקות ומצוות הבורא ית״ש שהוא הרי אדון הכל והוא הנותן את המתנה הנדונה. על ידי אותה הנאמנות מובטחת לנו לא רק השארות בארצנו אלא גם שגשוג והצלחה בה בכל תחומי החיים- הגשמיים והרוחניים. בחוסר נאמנות מאוימים אנו בכל סוגי הקללות האפשרויות הכוללת הגליה מן הארץ וסבל נוראי בארצות פיזורים. זה ההסבר להשפלות, רדיפות והשמדות שחווינו במשך רוב ימי גלותינו הארוכה.
התמונה המצטיירת מהאיומים שחורה מאוד היא ומסתיימת בלשון "והנשארים בכם ימקו {יירקבו} בעוונם בארצות אויביהם..." (ויקרא כו /לט). ההיגד הזה נותן לחשוב שמדובר על כליית עם ישראל בגלות באופן מוחלט אבל דבר כזה סותר את מה שנאמר לאברהם אבינו בשעה שכרת עמו הקב״ה ברית עם צוותו על מצוות המילה. הרי שם נאמר שזרע אברהם יהיה נצחי ושהארץ תינתן לזרעו "לאחוזת עולם" (בראשית יז/ז-ח).
על כן ממשיך "שטר-המתנה" לאחר הדברים הקודרין וקשים עם היגד נוסף ומפתיע ככתוב: "וזכרתי את בריתי יעקב, ואף את ברית יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור, והארץ אזכור" (ויקרא כ״ו /מד) . הלשון הזאת מעוררת לשאול מה בדיוק מובטח באותה "הזכירה" המדוברת? וכן מדוע סדר רשימת האבות הפוך? ועוד מה הכוונה לביטוי "והארץ אזכור"?
השיב על כל שלושת השאלות הללו אחד מגדולי רבני הדור האחרון והוא הרב יעקב משה חרל״פ (זצ״ל). לפי הסברו המדובר כאן בזכירה שבמובן פקודת גאולה. בפקודה הזאת אומר הקב״ה אם יהיו היהודים במעלת יעקב אבינו שהיה נחשב לשלם בשלמות היראה של אביו ("פחד יצחק") ובשלמות האהבה של סבו אברהם ("חסד לאברהם") אזי בוודאי יזכו לגאולה מגלותם. ובמידה ותחסר מהם אותה שלמות אבל תמצא בהם בחינת מסירות נפש למען שמו הגדול כמו שגילה יצחק אבינו... שממנו נובעת כל הבחינה של מסירות נפש בישראל- גם אז יהיו נזכרים לגאולה. ואם חלילה תחסר מהם את מסירות הנפש בישראל- גם אז יהיו נזכרים לגאולה. ואם חלילה תחסר מהם את מסירות הנפש אבל יהיו מצטיינים במעשי חסד איש לרעהו כמו מידת אברהם אבינו גם אז יעלה זכרם לפני ד' ויושעו. ואם חלילה לא תמצא בהם אף אחת מהמידות הללו אבל תמצא בהם רק הזכות "ששבים אל הארץ להחיות את שממותיה ולבנות את הריסותיה ודוגלים בשמה -בשביל זה לבד יחוס וירחם עליהם הקב״ה לגואלם ולהשיבם אליו ואל תורתו הקדושה".
אנחנו בני דור "האתלחתא דגאולה ״(תחילת הגאולה) ניתן את דעתנו על הדברים האמורים כאן ונדע שככל שנהיה יותר שלמים בכל ארבעת הבחינות הנ״ל לידתנו הלאומית המתחדשת בארצנו תתגשם במלואה יותר מהר ועם הרבה פחות כאבי לידה.
