בס"ד
בענין "תמיד יש אב"
וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי (ב' א')
תמהו המפרשים אמאי לא הזכיר כאן הכתוב שמות אביו ואמו של משה רבינו, דלכאורה ה"ל לכתוב וילך עמרם ויקח את יוכבד, וכמו דכתיב בפרשת וארא (ו' כ') ויקח עמרם את יוכבד דודתו לו לאשה וכו'.
וכתב הרמב"ן דלא הזכיר הכתוב שם האיש ולא שם אשתו אשר לקח, מפני שהיה צריך ליחסם ולהזכיר שמם מי אביהם ואבי אביהם עד לוי, ועכשיו ירצה לקצר עד לידת משה רבינו, ואח"כ ייחס גם שאר השבטים בעבורם. וע"ע בזוהר (שמות דף י"ט) ובאלשיך מש"כ בזה.
וביערות דבש (ח"ב דרוש ט') העיר בזה דיש לדקדק למה נקט סתם בת לוי ולא יוכבד בת לוי, דהא היה מקום לטעות ד"בת לוי" היינו נכדת לוי, כדמצינו דקרו אינשי לבר בריה ברא. ואפילו דמן הסתם כשנכתב בן או בת היינו בן או בת גמור ולא נכד ונכדה, מ"מ הכא שיוכבד היתה בת ק"ל שנים, יע' באבן עזרא כאן בזה, אם כן יש לומר דבת לוי היינו נכדת לוי. וביאר דבאמת זוהי קושית הגמ' בסוטה (יב.) אפשר בת מאה ושלשים שנה הויא וקרי לה בת, ר"ל דלמא נכדתו של לוי היא ואיך קראה בת ולא נאמר יוכבד בת לוי. ומשני, שחזרה לנעוריה, וא"כ שפיר י"ל דסתם בת דהכא פירושו בת ממש.
ואעתיק כאן מש"כ בס' קהלת יצחק[1] בענין הזה וז"ל, ואני שמעתי שעל כוונה מיוחדת כתבה תורתינו הקדושה כן, ודבר נסתר טמון פה, והוא, כי אחרי כי איש אלקי הזה אדונינו אדון הנביאים נעשו על ידו נוראות ביציאת מצרים, בעשרה מכות ובקריעת ים סוף ועלה שמים וירד, והקים כל אפסי ארץ, חששה תורתינו הקדושה פן ברבות הימים ובמרוצת הזמן יקום דור אחרון באחרית הימים ויאמרו עליו שהוא בן השמים, ונולד בלא הולדת איש, ויעשו אותו אלוק. לזאת ראתה תורתינו הקדושה כאשר התחילה לספר פה תולדות האיש האלקים הזה, ראתה לכתוב ראש וראשון כי הוא נולד מאיש ואשה כאחד האדם על פני האדמה. רק מפני צדקתו הגדולה ועבודתו הנוראה אשר זכה להפוך את כל כוחותיו הגשמיים לרוחניים, בחר בו שמו יתעלה לגאול על ידו את עמו ישראל. וזהו שכתבה תורתינו הקדושה וילך איש מבית לוי, איש דייקא, ויקח את בת לוי, ומבין שניהם יצא האיש הקדוש והנורא הזה ולא נולד מן השמים. והענין נכבד הוא מאד וליכא מידי דלא רמיזי באורייתא, עכ"ל.
וכעין זה כתב בפרדס יוסף כאן, לבל יאמרו המשכילים כי עמרם היה מלאך ומשה לא נולד מבני אדם, לכן כתב באר היטב איש מבית לוי, בת לוי. גם מה שבת פרעה ראתה בוכה כילד, הכל כטבע בני אדם, ונתנה למינקת, יע"ש. וכן דרשינן בכל מקום[2] אין איש אלא משה, י"ל על דרך הנזכר לעיל, להדגיש שכל הנסים ונפלאותיו שבאו על ידו הם ע"י איש ולא מלאך.
ואיתא בסוטה (יג:) ויקבר אותו בגיא בארץ מואב מול בית פעור, א"ר ברכיה סימן בתוך סימן, ואפילו הכי ולא ידע איש את קבורתו. וכבר שלחה מלכות הרשעה אצל גסטרא של בית פעור, הראנו היכן משה קבור, עמדו למעלה נדמה להם למטה, למטה נדמה להם למעלה, נחלקו לשתי כיתות, אותן שעומדים למעלה נדמה להן למטה, למטה נדמה להן למעלה, לקיים מה שנאמר ולא ידע איש את קבורתו.
וכתב בספר תורת הקנאות שם די"ל ע"פ הא דאיתא במדרש רבה ריש פ' ויחי דיעקב אבינו ביקש שלא ליקבר במצרים שלא יעשוהו עבודה זרה, וכן במשה רבינו שנתפרסם רום מדרגתו לכל העמים י"ל דהיה חשש זה אם ידעו מקום קבורתו, עכ"ד.
וראיתי שכתבו[3] לבאר בזה הקרא ויקח עמרם את יוכבד דודתו לו לאשה ותלד לו את אהרן ואת משה (ו' כ'), וצריך ביאור אמאי כתבה התורה מלת "לו" פעמיים. וי"ל דהדגישה התורה שיוכבד היתה אשת עמרם והיא ילדו לו, ר"ל בדרך הטבעי ולא שנולד מן השמים.
ולעומת זה, הנה כתיב בתורה (דברים י"ג ז') כי יסיתך אחיך בן אמך או בנך כו' נלכה ונעבדה וכו'. וקשה, וכי בן אם מסית ובן אב אינו מסית[4]. ומובא בשם פירוש רבינו אפרים עה"ת שם ד"כי יסיתך אחיך בן אמך או" בגמטריא זהו ישו הנוצרי. מכאן תשובה למינים המאמינם בישו שכבר הקדים משה רבינו וצוה לנו שלא להאמין לאותו שאתם אומרים שנולד לאם בלי אב שנאמר אחיך בן אמך ע"כ.
ומובא בספרים[5] שכומר א' שאל לר' יונתן אייבשיץ היכן כתיב בתורה שאסור להאמין בישו. והשיב לו, כתיב כי יסיתך אחיך בן אמך כו' לא תאבה לו ולא תשמע אליו. וקשה, למה לא הזכיר בן אביך ג"כ, אלא הרי בא ללמדינו כי מי שיש לו אם ואין לו אב אסור לשמוע לו[6].
ובדומה לכל זה, יש לציין המעשה המובא בהקדמה לאגרות משה (חלק ח', עמ' 15)[7], שהגר"מ פיינשטיין היה מספר, שחלה א' מבעלי הבתים בליובאן, ונפל למשכב במין חולי מוזר ולשונו התנפחה בפיו, וביקש החולה להוציא כל איש מעליו וסיפר לר' משה את סיבת חליו. שבוע קודם לכן בפ' וירא הקשה בשולחנו, כיצד זכו בנות לוט שהמשיח יהיה מצאצאיהן אף שלא בושו בגילוי עריות שעשו והודיעו שבניהן הם מאביהן, ודיבר עליהן בדרך בזיון.
בלילה הופיעו בחלומו שתי נשים זקנות מאד שראשן ופניהן מכוסים ואמרו שהן בנות לוט. הן טענו שהיו יכולות לומר שמאחר שהן ממשפחת אברהם וניצלו בדרך נס מסדום, לא היו תולים בהם מעשה זנות, והיו יכולות לייחס לעצמן כל מעשה נס, כך שהיו יכולות לומר שנתעברו מן השכינה כביכול, ולייסד דת חדשה כנצרות. והן קראו לבניהן "עמון" ו"מואב" להודיע שכאשר אשה מתעברת יש לולד תמיד אב בשר ודם. בזכות זה זכו ויצא מהן המשיח האמיתי.
[עוד אמרו שהוא חטא חטא גדול כאשר דיבר עליהן בדרך בזיון. מאחר שהוא דבר עליהן בזלזול הוא יענש מדה כנגד מדה כמרגלים ותשתרבב לשונו ותתנפח בחולי משונה וכך ימות. כשסיים האיש לספר את סיפורו, היסב את פניו אל הקיר ונפטר לעולמו.]
והנה, כתב הבעל הטורים כאן כתיב "וילך איש" ב' פעמים, הכא וילך איש מבית לוי, ואידך, וילך איש מבית לחם יהודה (רות א' א'), לומר על ידי הליכה זו (של עמרם) בא הגואל הראשון (משה רבינו) ועל ידי אותה ההליכה (של אלימלך) יבא הגואל האחרון שהוא משיח בן דוד שיבא במהרה בימינו עכ"ל.
ויש להוסיף ביאור ע"פ הנ"ל, דכמו דמשה רבינו נולד מ"איש" שהוא בשר ודם ולא מן השמים, וזה על ידי "וילך איש מבית לוי", ה"נ משיח בן דוד ג"כ הלידה שלו היא דרך איש ואשה ולא מן השמים.
וכן נמצא בדברי ר' חיים ויטאל בספרו ארבע מאות שקל כסף (סח:), שהקשה אהא דאיתא דמשיח נפיק מגן עדן (יע' סנה' צח. וברש"י שם ד"ה בפתחא) וז"ל, תמוה גדולה והפלא ופלא אם נאמר שהמשיח לא יהיה נולד מאיש ואשה אלא שביום ההוא יצא מגן עדן וכו', ונלענ"ד (חיים) כי מלך המשיח יהיה ודאי צדיק נולד מאיש ואשה[8] ויגדל בצדקתו וכו', ואז ביום ההוא של הקץ תבא נשמה של נשמה שלו הנתונה בגן עדן, ותינתן לאיש הצדיק ההוא, ואז יזכה להיות גואל. והוא על דרך משה רבינו ע"ה כי היה ילוד אשה והגדיל מעט מעט עד שהשלים חלק נשמתו, ושם בסנה השלימה לגמרי וכו' עכ"ל[9].
ובאמת מצינו בזוהר פ' פנחס (דף רמ"ו) שמשה רבינו בעצמו יהיה משיח, והובא באור החיים פ' ויחי (מ"ט י"א) וכתב שם כי משה הוא הגואל אשר גאל את אבותינו הוא יגאל אותנו וישיב בנים לגבולם דכתיב (קהלת א') מה שהיה הוא שיהיה ר"ת משה[10].
-------------------------------------------------------------------------------------
אשמח לקבל הערות: אברהם הבר, דוא"ל: chayeiavraham@gmail.com
[1]לר' יצחק רייטבורד מוילנא שנת תר"ס.
[2]יע' בספרי ומד"ר פ' וזאת הברכה.
[3]ספר נתיבי חיים.
[4]יע' קידושין (פ:), ע"ז (לו:) וסנה' (כא:).
[5]עיטורי תורה, ועוד.
[6]וראיתי ס' משל ומליצה (מילואים ח"ב פ' תולדות) דזהו שאמר משה רבינו (דברים י"ח ט"ו) "נביא מקרבך מאחיך כמני כו' אליו תשמעון, ר"ל, כמו שאני בן אב ואם בן בשר ודם כמו שהעידה התורה עלי, וילך איש מבית לוי כו' בן איש ואשה, ולא בן אמך לבד, כן כל נביא צריך להיות מקרבך כמני, ואם יאמר שהוא אחיך בן אמך לבד, ודאי מסית הוא. ויע"ש עוד מש"כ עד"ז בדברי חז"ל "מאבימלך נתעברה שרה". ויע' ברש"י (בראשית ו' ב'), ובשפ"ח (שם פסוק ד') ובמלבי"ם עה"פ (פסוק ב') עה"פ ויראו בני האל(ק)הים את בנות האדם. וע"ע חגיגה (טז.) שדים פרים ורבים כבני אדם, ויע' בס' מגדים חדשים שם מה שהביא בזה. ולכאורה ממקורות הנ"ל צריך ישוב מהמעשה עם בנות לוט שכתוב דתמיד יש לולד אב בשר ודם.
[7]יע' מש"כ בזה בפ' נצבים.
[8]והלא דבר הוא שמשיח יצא ממואב שהדגישו בנות לוט שתמיד יש אב וכמעשה הנ"ל.
[9]וע"ע בשו"ת ח"ס (ח"ו סי' צ"ח ד"ה והנה) מש"כ על דרך זה.
[10]ויע"ש מש"כ לבאר הא דמלך המשיח הוא משבט יהודה ואילו משה רבינו בא משבט לוי.
