בס״ד
פרשת ניצבים- ערב ראש השנה יום הזכרון
ישנם שמות מספר ליום שנקבע בלוח העברי כראש השנה ומכולם בחרו חז״ל בכינוי "יום הזיכרון" כחותמו הפורמאלי. בלשון זו תיקנו לחתום את ברכת היום בתפילה ובקידוש ליל החג.
לפני שניתן את הדעת לנימוקי הבחירה הזאת יש לשאול מי אמור להיות הזוכר באותו יום הזיכרון ומה הדברים אשר אמורים להיות נזכרים? בחיפושנו אחר תשובות לשאלות אלו אולי נוכל להסתייע על ידי מקראות מסוימים הכתובים בתורה כגון אלה: ט וְכִי-תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם, עַל-הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם--וַהֲרֵעֹתֶם, בַּחֲצֹצְרֹת; וְנִזְכַּרְתֶּם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְנוֹשַׁעְתֶּם, מֵאֹיְבֵיכֶם. י וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם, וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם--וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם, וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם; וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. {פ}״ (במדבר י' / ט'-י')
הכתובים האלה נאמרו למשה בשעה שנצטוו לעשות חצוצרות במדבר סיני לקראת המסעות במדבר. בין יתר תפקידי החצוצרות נאמר שם שהתקיע בהם בעת מלחמה וכן במועדים המיוחדים של השנה תעלה את זיכרונם של בני ישראל לטובה לפני ד'.
בפרשת המועדים של ספר ויקרא (פרק כ"ג) וכן זו שבספר במדבר (פרק כח) הודגש העניין של תרועה פעם בלשון "זכרון תרועה" ופעם בלשון "יום תרועה", ביחס לתאריך א' תשרי { "בחודש השביעי באחד לחודש"} שהוא ראש השנה שלנו לפי מניין השנים.
וקבלו חז״ל שכוונת הדברים למצות תקיעת השופר בו ביום.
בחיבור המקורות השונים יוצא שתקיעת השופר בראש השנה בכל מקום בעולם, יחד עם החצוצרות בבית המקדש (לפני ד') כאשר הוא קיים, אמורה להעלות זכרון טוב (מעין סנגוריה) של עם ישראל לפני ד'. ממקור מקראי נוסף (הפעם תהילים פ״א /ד'-ו') למדו חז״ל שראש השנה שלנו הוא גם יום הדין שכך כתוב: "תקעו בחודש שופר, בכסה ליום חגנו, כי חוק לישראל הוא משפט לאלוקי יעקב". לפי הגילוי הזה העלאת זיכרון זכויותיהם של ישראל לפני ד' באותו היום היחיד בשנה, שהוא גם ראש חודש וגם חג וגם יום משפט נהפכה לעניין חיוני (קריטי) ומרכזי, ואולי על כן נבחר להיקרא "יום הזיכרון".
עדיין קשה מדוע בבחירתם את השם "יום הזיכרון" לא פרשו חז״ל שהוא "יום הזיכרון לזכויות ישראל"?!״ ייתכן שיש בשם "יום הזכרון" משמעות נוספת. המכיר חגיגות ראש השנה של אומות העולם יודע שאצלם הוא יום הוללות, שכרות וביטול כל רסן ולא פעם מביא לאבדות בנפש עולה על דעתנו שבכוונה וממגמה חינוכית לא פירשו חז״ל שראש השנה הוא יום הזיכרון לד' לזכור את זכויות ישראל, כי הוא צריך להיות גם לנו יום בו אנו זוכרים אמיתיות מסוימות. תוך כדי שמיעת קול השופר עלים לזכור מי הוא מלכו של עולם ושהוטל עלינו ("עמו") במיוחד להכתירו מחדש מידי שנה ביום בריאת העולם על ידי נאמנות בלתי מתפשרת לרצונו שנתגלה בהר-סיני. עם מלוי התפקיד הזה מנה לגאולתנו ולזו של האנושות כולה.
![endif]--![endif]--
![endif]--
![endif]--![endif]--![endif]--
![endif]--![endif]--
