בס"ד
בענין "חשבון השנים של לוי קהת ועמרם"
וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי לֵוִי לְתֹלְדֹתָם גֵּרְשׁוֹן וּקְהָת וּמְרָרִי וּשְׁנֵי חַיֵּי לֵוִי שֶׁבַע וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה. וּבְנֵי קְהָת עַמְרָם וְיִצְהָר וְחֶבְרוֹן וְעֻזִּיאֵל וּשְׁנֵי חַיֵּי קְהָת שָׁלֹשׁ וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה. וַיִּקַּח עַמְרָם אֶת יוֹכֶבֶד דֹּדָתוֹ לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת אַהֲרֹן וְאֶת מֹשֶׁה וּשְׁנֵי חַיֵּי עַמְרָם שֶׁבַע וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה. (ו' ט"ז, י"ח, כ')
איתא בתרגום יונתן (פסוק ט"ז) ושני חיוי דלוי מאה ותלתין ושבע שנין חייא עד דחמא ית משה וית אהרן פרקייא דישראל. פי' לוי ראה משה ואהרן בחייו. והקשה בס' פירוש יונתן ובעוד אחרונים דזה תימה גדולה, כי לוי היה בן מ"ג שנה בירידתן למצרים[1], שהרי יוסף בן ל"ט שנה היה, שבן ל' עמד לפני פרעה וז' שני השובע וב' שני הרעב, ולוי נולד קודם יוסף ד' שנים, שהרי בתוך ז' שנים נולדו כל השבטים כנודע ומבואר ברא"ם כאן, הוצא מהם ג' שנים מה שנולד לוי שהוא ג' לראובן נמצא שהיה לוי בן מ"ג, ומת בן קל"ז שנה, שהוא צ"ד לגלות מצרים לפי חשבון רד"ו, ומשה נולד ק"ל שנה לגלות מצרים לפי חשבון רד"ו, שבן פ' שנה היה בעמדו לפני פרעה בדברו עמו, נמצא בין מיתת לוי ולידת משה ל"ו שנה, וצ"ע.
ואיתא בתרגום יונתן (פסוק י"ח) ושני חיוי דקהת חסידא מאה ותלתין ותלת שנין חייא עד דחמא ית פנחס הוא אליהו וכו'. פי' קהת ראה פנחס בחייו. וגם זה תמוה כדהקשו באחרונים, דקהת היה מיורדי מצרים כדאיתא בפ' ויגש )מ"ו י"א(, וחי קל"ג שנה, ואפילו היה בירידתו למצרים בן שנה, שהרי מררי נולד אחריו, נמצא פנחס בשעת יציאת מצרים בן ע"ח שנה, ואהרן היה בעמדו לפני פרעה בן פ"ג שנה כמפורש בפרשתן, וביציאת מצרים בן פ"ד שנה, שמשפט המצרים י"ב חדש כדתנן בסוף פרק ב' דעדיות, א"כ היה גדול מפנחס בן בנו בו' שנה[2]. ועוד הרי הוליד את נדב ואביהוא לפני אלעזר כדכתיב (ו' כ"ג) ותלד לו את נדב ואת אביהוא את אלעזר ואת איתמר. ואפילו אם נאמר שנדב ואביהוא ואלעזר נולדו בעיבור א'[3], וגם קהת ומררי נולדו בעיבור א' לפני כניסתן למצרים[4], עכ"פ הולידו אהרן ואלעזר כל א' לג' שנה ומחצה (דהא קהת מת לכל הפחות בקל"ג שנה לרד"ו, ואהרן נולד בשנת קכ"ו לרד"ו, אלמא איכא שבע שנים ביניהם), ואיתא בסנהדרין (סט:) דדורות ראשונים הולידו בני ח' אבל פחות לא אשכחן[5].
ואיתא בתרגום יונתן (פסוק כ') ושני חיוי דעמרם חסידא מאה ותלתין ושבע שנין חייא עד דחמא ית בני רחביא בר גרשום בר משה. פי' עמרם ראה בני רחביא. וגם זה לא יתכן כמש"כ באחרונים, דהא דאיתא בב"ב (קכא:) דעמרם ראה את יעקב, וכל שנותיו קל"ז שנים, ויעקב מת בי"ז שנה לגלות מצרים[6], א"כ מת עמרם בקנ"ד שנה לגלות מצרים[7], ולא היה מרע"ה אז אלא בן כ"ד שנים[8], ואין לומר שמרע"ה הוליד לגרשום כשהיה בן ח', וגרשום הוליד לרחביא כשהיה בן ח' בשנת קל"ח לרד"ו, ורחביא הוליד לבניו כשהיה בן ח', ועמרם ראה אותם באותה שנה שמת, דהא כשהיה מרע"ה בן ח' עוד לא נשא צפורה, דכן מבואר בבראשית רבה (ק' י') ועוד מדרשים[9], וכן מבואר בתרגום יונתן גופיה (ב' כ"א) דיתרו השליך מרע"ה לבית הכלא לעשר שנים ורק אח"כ נתן לו בתו צפורה, וצ"ע.
ועוד יש לדון, דהנה על הפסוק (ד' כ"ד) ויהי בדרך במלון ויפגשהו ה' ויבקש המיתו, פירש"י שם לפי שלא מל את אליעזר בנו, ומקורו בנדרים (לא:), ושם איתא דרשב"ג אומר דלא למשה בקש השטן להרוג אלא לאותו תינוק. והנה בדברי הימים (א' כ"ג י"ז) כתיב ויהיו בני אליעזר רחביה וכו', והיאך כתב בתרגו"י דעמרם ראה בני רחביא בן גרשום בן משה[10]. ויש שכתבו דטעות סופר הוא בתרגו"י וצ"ל בני רחביא בן אליעזר בן משה. ומעתה קשה דהלא בשעת המעשה כבר היה מרע"ה בן פ' שנה בלכתו למצרים, וא"כ א"א לפרש כנ"ל דאליעזר (וגרשום) נולד(ו) כבר בשנת קל"ח לרד"ו, וצ"ע.
אולם יע' בתרגום יונתן שם דאיתא דמבקש להמיתו למשה לפי שלא מל את גרשום[11], והטעם שלא מל אותו משום התנאי שהתנה עם יתרו שבן הראשון יהיה לע"ז וכדאיתא במכילתא, אבל אליעזר כבר היה מהול, וא"כ שפיר יש לקיים הדברים, דזה שהמלאך בקש להמיתו על מילת גרשום היה בשנת פ' למרע"ה, ולא מל אותו מטעם התנאי ליתרו, אבל לעולם נולדו שניהם ביחד הרבה קודם לכן בשנת קל"ח לרד"ו, ולכן שפיר ראו בני בניו של אליעזר[12]. אלא דקושיא הראשונה עדיין במקומה עומדת דהא עוד לא נשא צפורה באותה שעה.
ולכן י"ל דלעולם חולק התרגום יונתן על הברייתא בב"ב דעמרם ראה את יעקב[13], דהא בלאו הכי פי' הרשב"ם שם דהאי תנא לית ליה הא דאליהו זה פנחס יע"ש, ואילו התרגו"י כתב כאן ובעוד מקומות דפנחס הוא אליהו, וא"כ לית ליה הך ברייתא.
וכתבו בדעת זקנים מבעה"ת פ' בהעלותך (י"א כ"ז) וברא"ש שם דכשניתנה תורה ונאסרו על העריות פירשו כולם, וגם עמרם אבי משה פירש מיוכבד דודתו שהיתה אשתו ונשא אשה אחרת והוליד ממנה אלדד ומידד[14]. אלמא דעמרם היה חי בשעת מתן תורה, ודלא כדברי הגמ' בבבא בתרא, ושפיר י"ל דהיה חי כל כך לראות בני רחביא. אלא דגם בזה חולק התרגום יונתן שכ' שם דאלדד ומידד הם בני אלצפן בר פרנך ויוכבד בזמן דעמרם גירש אותה לפני לידת משה, וא"כ לא ס"ל כדברי הראשונים הנ"ל. ומ"מ נהי דליכא סמך דעמרם היה חי בשעת מ"ת, אבל עדיין י"ל דלא ס"ל להתרגו"י דעמרם ראה יעקב כנ"ל, וא"ש. וע"ע ברש"ש שמות רבה (פמ"ה אות י"א). ועוד יש לציין דברי הר"י מיגא"ש בב"ב שם שכתב דעמרם שהיה משבט לוי היה מבאי הארץ, (וכ"ה במדרש הגדול פ' פנחס), וכבר הקשו ברשב"א וריטב"א שם דלא יתכן שראה יעקב וגם היה מבאי הארץ וכנ"ל, וצ"ע.
ובעיקר דברי התרגום יונתן בכל דבריו, מצינו כמה מהלכים בדברי האחרונים. בס' אגרא כלה ורחובות הנהר והגרח"ק שליט"א בקונטרס בשער המלך (בשם חכם א') תירצו דלא מנה הכתוב רק אותן השנים אחר שנולדו לו הבנים, ולא מנו אותן השנים קודם שבא למצרים, וה"ק קרא, בני לוי גרשון וקהת ומררי ושני חיי לוי שבע ושלשים ומאת שנה דהיינו אחר שהוליד אלו שלשה בנים היה חי עוד ימים אלה. ולפי"ז היה משה קרוב לשבע שנים כשמת לוי, דבשעה שמת היה בשנת קל"ז לרד"ו, וחיי לוי היה מאה ושמנים שנה דהא ירד למצרים כשהיה בן מ"ג שנים.
וכן יובן בקהת, שני חיי קהת שלש ושלשים ומאת שנה היינו אחר שהוליד ד' בניו עמרם ויצהר וכו', וא"כ שפיר היה זמן שיולד פנחס נכדו בימיו ויראה אותו. וכן עמרם היה חי קל"ז שנים אחר לידת משה, ולפי"ז עמרם היה מבאי הארץ אחר פטירת משה וכמש"כ לעיל. והעירו על זה דהא קי"ל דנמנו שנותיו של לוי להודיע כמה ימי השעבוד, שכל זמן שאחד מן השבטים קיים לא היה שעבוד כמש"כ רש"י כאן בשם המדרש, והא זה בשנת צ"ד לרד"ו, ואילו לפי הנ"ל אי"ז אלא בשנת קל"ז לרד"ו אחרי לידת משה וזה לא יתכן. ודלמא לית ליה הך מדרש דכל זמן שאחד מן השבטים קיים לא היה שעבוד[15].
עוד תירץ בס' שפתי צדיק דבהכרח לפרש שראה קהת את אהרן שהיה זורח עליו אור קדושת הכהונה, ועל ידי זה ראה ברוח הקודש את כל שלשלת קדושת הכהונה דפנחס, וכן עמרם ראה את מרע"ה במדרגתו שעל ידי זה זכו בני רחביה (יע"ש עוד מש"כ בזה). וכעי"ז תירצו הספרים[16] דאין הכוונה שראה אותם ממש אלא שהחינוך שנתן לקהת ולעמרם היה חינוך שהשפיע לדורות, ורק בזכות החינוך שלו יצאו מנהיגי הדור כמשה ואהרן, וכאילו לוי עצמו ראה וחינך אותם, וכמו כן קהת לפנחס. ונסיים עם מש"כ בחי' הגרי"מ פיינשטין עה"ת על עיקר דברי התרגו"י, דנראה דיש כאן ענין של הגואלים ולידתן בתחילת הגלות, ושהצדיקים זוכין לראות את הגואלים, וכן לענין עמרם ראה את בני רחביה היינו משום דבני רחביה רבו למעלה דרבו עד ששים רבוא בזכות משה כדאיתא בברכות (ז.), עכ"ד.
לע"נ הרב שלום דובער בן הרב חיים נחמן תנצב"ה
אשמח לקבל תרומות והערות: אברהם הבר, דוא"ל: chayeiavraham@gmail.com
[1]ובסדר עולם (פ"ב) איתא דהיה בן מ"ד שנה, ויע"ש בהג' הגר"א. וכ"כ בפי' רס"ג עה"ת בריש שמות. ובפרקי דר"א (פמ"ז) כתב דהיה בן מ"ה.
[2]ולפי מש"כ בפ' וארא (שנת תשע"ט) בשם החתם סופר (ח"ו סי' כ"ט) דכוונת הכתוב שם דמשה היה בתוך שנת שמונים דהי' ע"ט שנים שלמים, וה"נ אהרן היה פ"ב שנים שלמים, נמצא דלפי כ"ז רק היה גדול מפנחס בן בנו בה' שנים.
[3]ולפי"ז הא דאיתא בבמדבר רבה (ג' ז') דאלעזר היה בן ל' בשעת הקמת המשכן, וכן מש"כ בזוהר ר"פ אחרי מות שנדב ואביהוא לא היו בני כ' בשעה שמתו, חולקים אמש"כ בתרגו"י שהיו למעלה משמונים שנה כשיצאו ממצרים.
[4]ואע"פ דיוכבד נולדה בין החומות, מ"מ מבואר בסנהדרין (נח:) דיוכבד וקהת היו אחים מן האב ולא מן האם.
[5]העתקתי לשון הגרח"ק שליט"א בס' שיח השדה קונטרס בשער המלך. ותי' דשמא מעשה נסים היה. עוד הק' שם אהא שכ' דלוי ראה את משה, אלא דשם כ' דלפי החשבון לוי ל"ג שנה קודם שנולד משה, וכנראה ט"ס הוא דצ"ל ל"ו שנים. ועוד הק' שם אדברי התרגום יונתן גבי עמרם ובני רחביה מובא לקמן בפנים. ובפירוש יונתן הק' כנ"ל על קהת ואהרן, ולא העתקתי דבריו כיון שדבריו צ"ע שכתב דקהת מת קל"ז ואהרן נולד לקכ"ז לגלות מצרים, ואין מלידת אהרן עד מיתת קהת אלא י' שנה, ואי"ז נכון וכמו שהעיר החיד"א בפני דוד שמות (ג') וסדר הדורות, ובעוד אחרונים. ועע"ש בפי' יונתן שכתב דאפשר ליישב שהדורות ראשונים מולידים לשנים מועטים. וגם זה צ"ע דפחות מבני ח' לא אשכחן. ואגב במש"כ בקונטרס הנ"ל דפחות מבן ח' לא אשכחן, יע' בדעת זקנים מבעה"ת וחזקוני בפ' וישב (ל"ח א') גבי ער ואונן.
[6]ונמצא לפי"ז דעמרם היה בן קי"ג שנים כשהוליד את משה, וקרוב לשנים של אשתו יוכבד שהיתה בת ק"ל.
[7]ובקונטרס שער המלך הנ"ל כתב דכל שנותיו קל"ג ומת בשנת ק"נ לכניסתן, וצע"ג, וכנראה לפום ריהטא לא דק.
[8]וכ"כ במדרש לקח טוב כאן.
[9]אמנם בשפתי צדיק כתב דבאמת פליג על המדרשים שבא מרע"ה למדין בסוף ולעולם הוליד לגרשום בילדותו, אלא דצ"ע מדברי התרגו"י גופי' כמש"כ בפנים.
[10]אולם יע' בלקח טוב פ' שלח (י"ד י"ב) שהעתיק הפסוק בדברי הימים ובני גרשום רחביה, וצ"ע.
[11]ובקונטרס הנ"ל הבין בדעת התרגום יונתן אצלנו שהמלאך מבקש להמית אליעזר, ודלא כמבואר בדברי התרגו"י עצמו שם.
[12]ובעיקר דברי התרגו"י צ"ע למה דוקא עכשיו רצה להמיתו הרבה זמן אחרי הזמן של מילת גרשום. וע"ע בנדרים שם דאיתא סכנה היא לתינוק.
[13]כ"כ בקונטרס הנ"ל, ועוד. ובפי' יונתן כאן לא הקשה אדברי תרגום יונתן הללו כמו באינך.
[14]ודלא כדברי הגמ' בסוטה (יב.) שפירש ממנה לפני לידת משה. ולפי דברי הד"ז והרא"ש נמצא דהיו בני שנה בעת שנתנבאו וכדהעיר הגרח"ק שם. ואולי יש לפרש דה"ק בדעת הזקנים, כשניתנה תורה ונאסרו על העריות פירשו כולם, וגם עמרם פירש מיוכבד לפני מ"ת, וכדאיתא בסוטה שם.
[15]אבל אין לתרץ דל"ל חשבון רד"ו, ולעולם נולד מרע"ה בשנת צ"ד לירידתן למצרים, דהא כ' התרגו"י גופיה (י"ב מ') דהיו במצרים רד"ו שנה, דמה דכתיב אשר ישבו במצרים שלשים שנה כו' הכוונה לשלשים שמיטות שהוא רד"ו שנה, יע"ש.
[16]ראה בספר חכו ממתקים, ועוד. וע"ע בספורנו (ו' י"ד-כ"ה).
