הקדמה למגילת רות

מקור המנהג לקרוא את מגילת רות

חכמי ישראל נתנו מספר הסברים למנהג זה. תחילה נעסוק בסיבה שהובאה להלכה בפוסקים[1], ושמקורה בדברי המדרש רות זוטא[2]:

"רבי תנחומא פתח נדרשתי ללא שאלו נמצאתי ללא בקשוני (ישעיה ס"ה א'). נדרשתי ללא שאלו, זה רחב הזונה. נמצאתי ללא בקשוני, זה רות המואביה, שלא יצאתה מן העולם עד שראתה שלמה המלך. וכן הוא אומר וישם כסא לאם המלך (מ"א =מלכים א'= ב' י"ט). זו רות המואביה, שהיא היתה אמה של מלכות. ומה ענין רות אצל עצרת, שהיא נקראת בעצרת בזמן מתן תורה, ללמדך שלא ניתנה תורה אלא על ידי יסורין ועוני, וכן הוא אומר (אף) חיתך ישבו בה תכין בטובתך לעני אלהים (תהלים ס"ח י"א). אמרה תורה לפני הקב"ה רבונו של עולם תן חלקי בשבט של עוני, שאם עשירים עוסקין בי יהיו מתגאין, אבל כשהן [עניים הם] מתעסקין בי, ויודעין שהם רעבים, שנאמר ניתן הסכל במרומים [רבים] ועשירים בשפל ישבו (קהלת י' ו')".

כדי להבין את עניין העוני והייסורים הנזקקים לקניין התורה, יש לעיין בפסוק שממנו נלמד עניין זה השייך לפרק בספר תהלים שבו מוזכר מתן תורה.

סקירת פרק ס"ח של תהילים

חלוקת המזמור מבררת שפתיחתו (א'- ו') וסיומו (כ'- ל"ה) המהווים את עיקר תוכנו של הפרק עוסקים בבקשה להקב"ה שיקום כנגד אויביו הרוחניים[3] ועל ידי ניצחונם יגיע המצב שכל ממלכות הארץ ירצו להתקרב להקב"ה[4] ולעם ישראל. בין שני החלקים ישנה סקירה היסטורית של מתן תורה (ז'- י"ט).

סקירה זו קושרת גם את יציאת מצרים אל יציאתו של הקב"ה לקראת עם ישראל לפני מתן תורה ורוב הפסוקים המופיעים במזמור כאן נדרשים על ידי חז"ל[5] כדי לבאר את הרוממות של מעמד מתן תורה ואת היותו המעמד שבו המציאות עברה שינוי בכך שמעתה יש לה דרך כיצד להתעלות וכיצד להשתחרר מכבלי החטא הקושרים אותה ומונעים ממנה להופיע את כל מדרגתה האחדותית בצורה שלמה. מה שמתברר עוד הוא שדווקא הופעת ה' בעולם הזה היא קידוש ה' הגדול יותר בכך שהאמת האלוקית יכולה להופיע בכל מדרגות המציאות ולעלות מתחתית המציאות אל הרום העליון שלה.

מבחינת המזמור נאמרים דברים אלו על מנת לברר את הקשר ההדוק בין גאולת ישראל וגאולת ההופעה האלוקית, ושלכן אנו פונים כלפי הקב"ה ומבקשים שיקום ויילחם באויביו- אויבנו, דהיינו שמדרגת המלחמה לא תהיה פרטית אלא תהיה שיקוף של המאבק של האמת האלוקית להופיע בעולם לא מתוך כפייה אלא מתוך גדולה מעוררת הערצה ומתוך הבנה שאת הצימאון לאחדות ניתן להרוות רק מתוך החיבור להקב"ה דרך עם ישראל.

המצב הנפשי של עם ישראל בעת מתן תורה

בתוך סקירה זו מוזכר הפסוק שהובא במדרש לעיל. הפסוק מובא לאחר הפסוק שנדרש בחז"ל על כך שעם ישראל אינו מצליח להתרומם למדרגת מתן תורה ללא טל של תחיית המתים שמרים אותם ממדרגתם היומיומית ליכולת לקבל את התורה. לאחר מכן מובא הפסוק שבמדרש דלעיל ובו מכונה עם ישראל 'חיה'. למרות שמבחינה לשונית פשוטה[6] הכוונה לעדה, קבוצת אנשים, חז"ל[7] דורשים את הפסוק לכך שכדי שאדם יקנה את התורה הוא צריך למעט בתענוגים.

נראה לבאר שהצורך במיעוט בתענוגים נובע מכך שהצימאון לתורה צריך להיות כולל את כל החיים מכיוון שמדרגת התורה מקיפה הרבה יותר ממה שהנשמה מסוגלת להכיל ולכן יש צורך של התמסרות כל כוחות החיים אליה וכן יש צורך בהבנת החיוניות שלה ולכן מצד האמת אין מקום לרצונות אחרים בנפש הנפרדים מרצון זה. ההימנעות מתענוגים אינה מגיעה מפעולה חיצונית אלא היא מהלך נפשי של ריכוז כוחות הנפש אל הקב"ה על מנת להצליח ככל הניתן לספוג את מדרגת התורה ולחיות אותה.

"נדרשתי ללא שאלו נמצאתי ללא בקשוני"

ישעיהו[8] פונה אל הקב"ה ומנסה להבין מדוע יש הסתר פנים מצד הקב"ה שגורם לכך שגם אין מי שדורש את ה'. בתוך דבריו ישעיהו גם אומר שהסתר הפנים עצמו גורם לחילול ה' בכך שנראה שאין מי שיגן על עם ישראל ועל בית המקדש החרב.

הקב"ה עונה לישעיהו את הפסוק שהובא כאן בכותרת. על פי דברי חז"ל הכוונה לרחב ולרות. שתי הנשים האלה התגיירו ודבקו בעם ישראל. התגיירותם לא הייתה מתוך מניע חיצוני אלא פרי של תהליך התקרבות אל עם ישראל שגולת הכותרת שלו היא המוכנות שלהן למסור את עולמן בתמורה לכניסה אל עם ישראל. הן רואות את הגדלות של האמת האלוקית והן מבינות שרק במסירות נפש הן תוכלנה לדבוק בה.

בניגוד לזה הבעיה של עם ישראל לפעמים איננה בלימוד התורה או קיום המצוות אלא ביחס שמתוכו ניגשים אל לימוד התורה וקיומה. כשאין את ההבנה שהתורה היא הממלאת את כל המהות של האדם והעולם לא מתפתחת ההבנה של חיוניות התורה ושל הידרשותה לעולם. דבר זה הוא התחלת הנפילה הנגרמת מההתנתקות הקשר אל התורה וסופה עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים.

זוהי גם העבודה של דורות התחייה ביחס אל התורה. על מנת לחבר את התורה אל החיים אין צורך להוריד את התורה ממדרגתה אלא לברר שלא רק שאין לחיים משמעות אמיתית ללא התורה אלא שאין כלל ציור של חיים ללא התורה. רק במעמד חיים כזה יש מקום להעלאת החיים אל האמת האלוקית בצורה אמיתית ושלמה. זהו הבירור שהקב"ה מברר לישעיהו בתשובתו המסכמת את הספר והנוגעת לדורות של הופעת המשיח.

מגילת רות ומתן תורה

נראה להוסיף שהסיבה שקוראים את מגילת רות ולא את סיפורה של רחב היא שאצל רות מופיעה הגירות ביחד עם חיבור למדרגת המלכות דהיינו שלמות של חיבור הצימאון לתורה והיכולת ליצור מכך מדרגת חיים שתרומם את המציאות ולכן המדרש מזכיר את היותה אמה של מלכות ומתוך כך את העובדה שהיא זכתה לקבל את התורה מתוך ייסורים.

פרי צדיק לשבועות אותיות כ"ב- כ"ג.

טעמים נוספים: שע"ת סי' תצ"ד סק"ו בשם בכור שור.

[1] מג"א סי' ת"צ סק"ח ומשנ"ב שם סקי"ז ועיי"ש שהמנהג בחו"ל לקרותה ביום השני. מקור זה כבר הוזכר ברד"א. [2] פרשה א' סע' א', הובא גם בילקו"ש רות רמז תקצ"ו. [3] יש מקום לעשות השוואות רבות בלשונות הפרק וכמו בין פס' ב' לבמדבר י' פס' ל"ה ועוד וכן ישנן דרשות רבות של חז"ל המהוות תשתית לביאור זה של המדרש ואכמ"ל כעת. [4] השם המרכזי המוזכר במזמור הוא שם "אלהים", ויש לעמוד על מהות העניין. [5] שבת פ"ח ע"ב- פ"ט ע"א ועוד מקומות. [6] עיין מפרשי הפסוק: רש"י, ראב"ע, רד"ק ומצודות. [7] עירובין נ"ד ע"ב. [8] סוף פרק ס"ג ופרק ס"ד.