בסיום פרשתנו השבוע, מגיעים גם לסיום ספר בראשית- החומש הראשון של חמשת חומשי תורה. עם הסיום עולה סוגיה מוסרית והדרכה מעשית הנוגעת להתנהגות בין אדם לחברו.
מסופר בפרשתנו שבחזרת יוסף ואחיו מצרימה אחרי קבורת אביהם בארץ כנען שלחו האחים שליחים אל יוסף ובפיהם המסר שאביו יעקב ציווה לפני מותו להעביר אליו את בקשתו הנמרצת שעליו לסלוח לאחיו על הרעה שעשו לו בשעה שנמכר לעבדות. הואיל ולא מצאנו בכתוב שידע יעקב על אותה המכירה נמצא בתלמוד את הקביעה ש״מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום (לשקר למען השלום)", ומובאים שתי דוגמאות בהן אפילו הקב"ה שינה למען השלום (יבמות דף ס״ה עמ' ב").
מאלף הדבר שהענין הזה המופיע בפרקו האחרון של חומש בראשית מעוגן במדרש חז״ל המתייחס לפרקו הראשון של הספר, על לשון הכתוב "ויאמר אלוקים נעשה אדם..." (בראשית א' ,כ"ו) מובא במדרש (בראשית רבה פרשה ח', אות ה') "אמר רבי סימון: בשעה שבא הקב״ה לבראות את אדם הראשון נעשו מלאכי השרת כיתים כיתים וחבורות חבורות; מהם אומרים 'אל ייברא' ומהם אומרים 'ייברא’.. חסד אומר ייברא שהוא גומל חסדים"; ואמת אומר "אל ייברא שכלו שקרים"; צדק אומר "ייברא שהוא עושה צדקות'; שלום אומר "אל ייברא שכולו קטטה", מה עשה הקב״ה ? נטל אמת והשליכו לארץ (ואז ברא את האדם)".
על המדרש הזה ניתן לשאול למה השליך הקב״ה דווקא אמת ולא השליך שלום, הרי גם שלום הביע התנגדות לבריאת האדם?! אולי התשובה היא ששלום התנגד משום , לטענתו, אופיו של האדם הוא להתקוטט, ואנו יודעים שלא פעם הקטטה נובעת מהדבקות במידת האמת. ובהעדר האמת יכול לשרור השלום. המסקנה המתבקשת מניתוח זה היא שעדיף לקב״ה השלום החברתי על האמת והוא אשר הביא לפסיקת חז״ל המוזכרת למעלה ״ מותר לו לאדם לשנות בשבר השלום".
לא נוכל לסיים כאן בלי להביע הסתייגות על מה שנאמר; הרי הגישה המבוארת הזאת רק תעודד דוברי שקר - היתכן?! על כן עלינו לאמץ פירוש נוסף למדרש הנ״ל והוא שהשלכת האמת ארצה מובנה הורדת התורה. שהיא כולה אמת, לבני ישראל עלי אדמות. על פי התורה והלכותיה יובהר מתי ואיך משנים מן האמת למען השלום. ההיתר הוא אינו היתר גורף אלא מקומו וזמנו מאוד מצומצמים ומצריך לימוד מדוקדק על מנת להפעילו. על זה נאמר :״ שלום רב לאהבי תורתך, ואין למו מכשול" (תהילים קי״ט, קס״ה)
Comments